מי שמניח תפילין בבית, בבית הכנסת או באמצע נסיעה שואל בדרך כלל אותה שאלה: מה בעצם אומרים עכשיו? התשובה קצרה: ברכה, אחריה פרשת וידבר לפי המנהג, ואז קריאת שמע. בהמשך תמצאו את הסדר, את הנוסח ואת ההבדלים בין העדות.
אחרי הנחת תפילין של יד מברכים "להניח תפילין", ולפי מנהג רוב האשכנזים מברכים גם "על מצות תפילין" על של ראש. אחר כך רבים קוראים את פרשיות "קדש לי" ו"והיה כי יביאך", הידועות בשם "וידבר", ואחריהן קריאת שמע.
הקריאה אחרי ההנחה היא מנהג, אבל קריאת שמע עם תפילין היא עניין הלכתי מובהק, ולכן קוראים אותה כשהתפילין מונחות.
הסדר הרגיל הוא:
1. מברכים על הנחת התפילין.
2. מניחים ומהדקים את תפילין של יד ואחריהן של ראש.
3. קוראים את פרשת וידבר, מנהג רווח בסידורים.
4. קוראים קריאת שמע, ואם אתם באמצע התפילה ממשיכים בה כרגיל.
הקריאה אחרי ההנחה היא מנהג ולא חובה בפני עצמה. עם זאת, קריאת שמע עם תפילין היא עניין הלכתי מובהק, ועליה נדבר בהמשך.
תפילין מניחים ביום בלבד. הזמן מתחיל כשיש אור מספיק להכיר אדם מרחוק, קצת לפני הזריחה, ונמשך עד השקיעה. לכתחילה מקפידים להניח בבוקר, כדי שיהיו על הראש והזרוע בזמן קריאת שמע ותפילת שחרית.
שעות ההנחה המדויקות משתנות לפי העונה והמקום, ולכן כדאי להיעזר בלוח זמנים מעודכן של העיר שלכם.
מניחים קודם תפילין של יד, על שריר הזרוע החלשה, ומברכים לפני ההידוק. אחר כך מניחים את של הראש. כאן מתחילים ההבדלים בין העדות:
נוסח הברכות:
על היד:
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להניח תפילין.
על תפילין של ראש, לפני ההידוק (לפי מנהג רוב האשכנזים):
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות תפילין.
לאחר הנחת הראש (מנהג אשכנז):
ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.
"וידבר של התפילין" הוא השם הנפוץ לשתי הפרשיות הראשונות מארבע הפרשיות שבבתי התפילין: "קדש לי" ו"והיה כי יביאך". בסידורים רבים הן מופיעות מיד אחרי ההנחה, ובעקבותיהן באות "שמע" ו"והיה אם שמוע".
קוראים אותן אחרי שהתפילין כבר במקומן ומהודקות, ולא לפני. הרעיון הוא שהתפילין מונחות על הגוף בזמן שאומרים את הכתוב שבתוכן. מי שממהר או נמצא בדרכים ואין לו סידור יכול לדלג עליהן מבלי לפגוע בהנחה עצמה.
וידבר ה' אל משה לאמר. קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא. ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא ה' אתכם מזה ולא יאכל חמץ. היום אתם יוצאים בחדש האביב. והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה. שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג לה'. מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך. והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים. והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים. ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה.
והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך. והעברת כל פטר רחם לה' וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים לה'. וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה. והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים. ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג ה' כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה על כן אני זבח לה' כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה. והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים.
הנוסח כאן מוצג ללא ניקוד להעתקה נוחה. בין עדות יש הבדלים קלים באיות ובקריאה, בעיקר במילים כמו "ידכה". אם אתם רגילים לסידור מסוים, הישארו איתו.
בקריאת שמע יש עניין הלכתי מיוחד עם תפילין. הגמרא במסכת ברכות (יד ע"ב) אומרת שמי שקורא קריאת שמע בלי תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו. הסיבה היא שהפרשיות של "שמע" ו"והיה אם שמוע" מזכירות במפורש את הקשירה "לאות על ידך" והיותן "לטוטפות בין עיניך".
בפועל, מי שמניח תפילין בבוקר קורא קריאת שמע כשהן עליו. מי שמגיע לתפילה בלי תפילין וחושש שיעבור זמן קריאת שמע מתייעץ עם רב לגבי הסדר.
ארבע הפרשיות שבתוך הבתים הן "קדש לי", "והיה כי יביאך", "שמע" ו"והיה אם שמוע". מי שקורא אותן אחרי ההנחה קורא בפועל את מה שמונח על היד ועל הראש. זה גם ההסבר לכך שהקריאה כוללת את וידבר ואת שמע ולא רק את אחד מהם.
לתוכן של כל פרשה ולסיבה שבחרו דווקא אותן מוקדש המאמר שלנו על הפרשיות שבתפילין, ולכן לא נרחיב עליו כאן.
| ספרד ועדות המזרח | אשכנז | נושא |
|---|---|---|
| "להניח תפילין" בלבד, כל עוד לא הפסיקו בדיבור בין ההנחות | לפי מנהג רוב האשכנזים: "להניח תפילין" על של יד ו"על מצות תפילין" על של ראש | ברכות |
| אין נוהגים לאומרו בהקשר זה | אומרים לאחר הנחת תפילין של ראש | "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" |
יש גם מנהגים נוספים, כמו נוסח חב"ד, תימן ועוד. מי שמסופק כדאי שיפנה לרב הקהילה שלו.
בשלב הזה כל מה שנשאר הוא להחזיק את התפילין במקום נוח. כאן נכנסות התפידניות.
מי שמניח תפילין מחוץ לבית זקוק לשני דברים: תפילין שמורות היטב וסידור קטן ונגיש. תפידנית טובה מגינה על הבתים והרצועות מפני לחץ ולחות. אפשר להוסיף סידור כיס המותאם לתפידנית בצורה מושלמת.
בהנקודה היהודית תמצאו מגוון תפידניות ותיקים לתפילין. לא בטוחים איזה מידה מתאימה לבתים שלכם? התקשרו אלינו בטלפון 03-9311091 ונעזור לכם לבחור.
לא, זה מנהג ולא חובה. ההנחה והברכה תקפות גם בלי הקריאה. רבים מקפידים עליה כי היא מחברת בין הנחת התפילין לתוכן שבתוכן.
אפשר, וזו קריאה תקפה. אבל לכתחילה קוראים אותה עם תפילין, ולכן מי שיכול להניח לפני הקריאה עדיף שיעשה זאת.
אפשר לשמור את הנוסח בתפידנית או בכרטיס קטן, או להסתפק בברכה ובקריאת שמע. את פרשיות "קדש לי" ו"והיה כי יביאך" אפשר לקרוא גם בלי התפילין אחר כך.
תפילין היא מצווה שנוהגת בגברים מגיל בר מצווה. נשים פטורות מהמצווה, ועל מנהגי קהילות שונות בנושא כדאי להתייעץ עם רב.
מאמרים נוספים
עקבו אחרינו ברשתות החברתיות
צרו איתנו קשר
